כל בני האדם שונים זה מזה: גזע, צבע, דת, מין, גיל וכו'. שונות וייחודיות תורמות לעולם עניין ויופי, אך יוצרות גם מקור למתחים. התביעה ליחס שווה וכבוד לכל אדם באשר הוא ערך בסיסי בתרבותנו, לכן יש לכבד את זכותו של אדם וקבוצה להיות שונה וייחודי ויחד עם זאת להשתלב כשווה בקבוצה ללא קיפוח בגלל שונותו וללא טשטוש זהותו המקורית. הבסיס לקבלת השונה הוא היכולת הרגשית הבוגרת להבין את נקודת הראות של האחר ולחוש מה הוא מרגיש – אמפתיה. כאשר חסר לנו הבסיס הזה ונערמים מחסומים בין יחידים וקבוצות, קשה לנו לקבל את הזולת השונה מאתנו. אז נוצרות תפישות מוטעות לגבי השונים מאתנו ומתפתחים לגביהם רגשות שליליים, סטראוטיפים ודעות קדומות. תנאים הכרחיים לשינוי היחס לשונה: אוירה פתוחה, מקבלת ותומכת. מפגש ישיר עם השונה לאורך זמן תוך עידוד רגשות חיוביים ולא של איום עשויים לסייע לפתיחות כלפי השונה ולפיתוח יחסי גומלין שוויוניים. לכל אחד מאתנו, בין אם מבוגר ובין אם ילד, יש אופי משל עצמו ותכונות העושות אותו שונה מאחרים. כל אחד – טיפוס מיוחד. ההנחה היא, שאם הילד יכיר בכך ש"כל אחד – טיפוס מיוחד", ובהמשך...
פעילות העוסקת בשוני ובדמיון בין בני אדם. ננסה להבין מה זה אומר בהקשר של החיים בקבוצה. https://www.itu.cet.ac.il/%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8/
תגובות
הוסף רשומת תגובה